One big holiday

בהחלט יום פרודוקטיבי.

זה התחיל בעצם מזה שלפני כמה ימים ראיתי איזו מודעה ליארד סייל (איך קוראים לזה בעברית??) כלשהו במקום שידעתי שהוא קצת רחוק מפה, אבל לא ידעתי בדיוק איפה הוא.
ורשמתי לעצמי את הכתובת ואמרתי לעצמי שאלך. כי אני אוהבת כאלה כי תמיד יש כל מיני מציאות ושטויות, וגם כי אני באמת מאוד צריכה מציאות ושטויות לחדר שלי. ואולי אפילו אמצא איזה רהיטים שאני צריכה.
ואיכשהו אביא אותם הביתה..

בכל מקרה, במפה הבנתי שזה קצת רחוק, אבל חשבתי שמה אכפת לי, אסע לראות.
ואתמול בלילה מריפייר אמרה לי שאני יכולה גם להסתובב פה באיזור, כי זה זמן שכולם עושים מכירות כאלה או סתם שמים רהיטים ודברים על המדרכה שאנשים יקחו.

אז היום בבוקר לקחתי את האופניים ויצאתי להסתובב באיזור לחפש כל מיני דברים.
נסעתי לאיזור שנקרא ווסטדייל (איפה שהבנק שלי ועוד דברים) והסתובבתי שם ולא מצאתי כלום. אבל היה מעניין להסתובב שם ברחובות שעוד לא הייתי בהם אף פעם.
ואז, אחרי שהסתובבתי די הרבה והחלטתי שאני אוותר ואסע למקום הרחוק הזה, ראיתי בית כזה עם שלט לידו של מכירת רהיטים אבל לא ראיתי שום דבר והבנתי שצריך ממש להכנס לבית וזה.. ולא הייתה לי סבלנות. אז ויתרתי.
והתחלתי לנסוע הביתה.
ואז על הרחוב הראשי בדרך הביתה פתאום ראיתי יארד סייל כזה של כל מיני פיצ'יפקס. לא היו שם רהיטים ודברים, אבל עצרתי להסתכל בכל מקרה.
היו שם מלא מלא מלא דברים.. אני מתה על שטויות כאלה.
בסוף קניתי פח קטן עם ציור יפה בדולר ועוד ציור לתלות על הקיר ב-10 סנט.

ואז רכבתי עם השלל הביתה (אין לי סל ושום דרך לסחוב דברים, אז הייתי צריכה לנסוע עם זה ביד ולשים בבית כדי שאוכל להמשיך בסיבוב).
בדרך גיליתי איפה הייתה המכירת רהיטים הזאת שראיתי קודם (הצלחתי לאבד את איפה זה היה קודם) ואמרתי לעצמי שאשים את הדברים בבית ואחזור לשם בכל זאת.
כי מה שבאמת רציתי למצוא זו מראה לחדר וחשבתי שאולי אמצא את זה שם.

כשחזרתי הביתה גיליתי שבדיוק בבית מולינו יש גם יארד סייל.
אז הלכתי להסתכל. גם שם היו כל מיני דברים מגניבים, ובסוף קניתי ממנה שולחן קטן כזה עם מדף.. קשה להסביר.. חמוד כזה. ב-15 דולר.

וואי, עליתי עכשיו למעלה כי האזעקת אש שלנו צפצפה שעה וזה חרפן אותי. כנראה בגלל שנלס הכין לחם וזה נשרף קצת או משהו. איזה רעש מעצבן.

בכל אופן, למזלי את השולחן לא הייתה לי בעיה לקחת הביתה כי זה היה בדיוק מול.

ויצאתי שוב.
למקום שראיתי קודם.
והלכתי לשם ואיזו אישה באה והלכה איתי לבית אחר שאיזה חבר שלה מוכר אז מוכרים את כל התכולה שלו.
היו שם כל מיני רהיטים די גדולים שלא ממש רלוונטים בשבילי.. וגם לא ממש ידעתי איך אני אסחוב.
בסוף קלטתי איזו מנורת שולחן כזאת שעמדה שם ולקחתי אותה.
בעקרון זו לא בדיוק הייתה מכירה, זה היה כזה, קחו את הרהיטים ותשאירו תרומה לכנסיה שנמצאת ליד.....
אבל לא היה לי נעים פשוט לקחת אז נתתי לה את כל המטבעות שהיו לי, שזה היה קצת פחות מ-2 דולר.
תכל'ס כנראה שילמתי יותר ממה שהמנורה הזאת שווה.. אבל לא נורא. היא די מגניבה.

ואז.
(אחרי שנסעתי באופניים עם המנורה הביתה לשים אותה שם)
החלטתי שאני אסע למקום הרחוק הזה. כי מי יודע, אולי יהיה שם משהו מגניב.
אז התחלתי לנסוע ולנסוע ולנסוע. באיזשהו שלב כבר נכנסתי לאיזור שאני לא מכירה. והמשכתי לנסוע ולנסוע.
ואז.. נהייתה עליה ענקית. ואיכשהו בסוף עליתי אותה. וכשהגעתי למעלה ראיתי שיש ירידה ואז מיד שוב עליה ענקית. אז אמרתי לעצמי שאני אוותר וזהו כי ידעתי שזה גם עוד די רחוק.
אבל בסוף החלטתי שלא. וירדתי ועליתי את העליה הבאה.
וכשהגעתי למעלה ראיתי עוד ירידה ועוד עליה ממש ענקית....
ובשלב הזה ויתרתי, כי ידעתי שיש לי עוד הרבה לנסוע ונסעתי כבר די הרבה רק כדי להגיע לשם ולא היה נראה שהעליות והירידות האלה נגמרות.
אז עשיתי אחורה פנה וחזרתי את כל הדרך.

לפני שחזרתי הביתה החלטתי לעשות סיבוב גם באיזור שליד הבית שלי ממש לחפש דברים.
לא ממש מצאתי שום דבר, אבל הסתובבתי קצת ברחובות שלא הכרתי שוב.
ובאיזשהו שלב עליתי עליה קשה כזאת, ואיך שאני מסיימת אותה באים מולי בחור דתי כזה עם ילדים, ובנונשלנטיות גמורה מדבר עם הילדים שלו עברית.
אני לא יודעת כמה זה היה שקוף שפשוט עצרתי ובהיתי כזה.. אבל בכל מקרה עצרתי כדי לנוח רגע אחרי העליה אז אולי זה לא היה כזה ברור.
איזה הזוי.. והיו כל מיני אנשים שהלכו לאותו כיוון, כאילו יש שם בית כנסת או משהו. אשכרה יש פה הרבה יותר יהודים/ישראלים ממה שאי פעם ציפיתי.

ואז באתי הביתה והתחלתי קצת לעבוד על החדר.
הבאתי מהגראג' שלנו מעין מעמד כזה לטלויזיה שהיה שם, והעפתי מהחדר שלי את השולחן כתיבה הזה שהיה לי.
אז עכשיו הטלויזיה עומדת על המעמד וחוץ מזה יש את השולחן הקטן שקניתי.
ואין שולחן כתיבה.
אבל בכל מקרה לא השתמשתי בו גם כשהיה.
ואם אהיה חייבת שולחן פשוט לא אשב בחדר שלי. ויש לי גם משרד, בכל זאת.

ותליתי את הציור. ושמתי את המנורה. והחדר נראה יותר מגניב.
אבל עדיין המראה הענקית והמעיקה הזאת.. אבל אין מה לעשות. מתישהו אמצא מראה.

ואז הלכתי לסופר לעשות קניות.

וכמובן שאיך שנכנסתי פגשתי את הסיגל בלשיין הזאת שהתחילה לדבר איתי בעברית. וזה ממש מבלבל אותי הסיפור הזה. אני לא יודעת איך לענות.. אז אני עונה בכל מיני כאלה "היי", "אוקיי" נייטרליים :)))
מזל שהבת שלה הייתה איתה והבת כנראה יודעת רק אנגלית כי היא עברה לאנגלית כדי לדבר עם הבת.

בכל מקרה,
ניסיתי לחשוב יצירתי אז הייתי שם די הרבה זמן ועברתי בכל המעברים וקניתי כל מיני דברים.
ואז פתאום ראיתי את הדבר המגניב הבא:



כבר שנים על שנים שאין לנו את זה בארץ. אבל פה יש! ועוד בהשגחת הרב ממאנשעסטער.
והמשכתי להסתכל על המדף הזה.. ויש שם כל מיני קליק... ומקופלת.. ומסטיק מאסט.. וכל מיני דברים ממש ישראלים כאלה. ואני אומרת לעצמי בתסכול, אשכרה יש פה מלא דברים ישראלים, לא יכול להיות במבה??



!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא ברור איך לא ראיתי את זה בכל הביקורים הקודמים!!!
כמובן שקניתי לנסות. מעניין אם זה אותו הדבר. כי האריזה שונה לגמרי.

וכשניגשתי לקופה לשלם, ראיתי שלבחור שלפני יש ביד.. מראה! בדיוק כמו שאני צריכה!
שיו.
אז הלכתי שוב לאיזור שיש את כל הדברים לבית (שהייתי בו כבר קודם) לחפש את המראה. עברתי שם קודם בצורה די יסודית אז לא ממש הבנתי איך פספסתי את זה. אבל למרות שעברתי שוב וחיפשתי בכל מקום, לא מצאתי.
בסוף שאלתי מישהו והוא הראה לי איזו קופסה שהייתה איפשהו שהיו בה מראות כאלה. ב-10 דולר. כמעט כמו שיארד סייל! רק לא בסגנון עתיק/מעץ כזה כמו שאפשר לצפות למצוא ביארד סייל.

ללכת עם זה הביתה היה קצת מאתגר, אבל הסתדר בסוף.

בעקרון זו מראה שבאה עם ווים כאלה לתלות על הדלת.. אבל תליתי אותה על הקיר עם דבק דו"צ ובווים והברגים האלה לא השתמשתי בכלל.

ועכשיו החדר שלי נראה ממש נחמד.
יש עוד דברים שדורשים שיפור אבל אין ספק שזה הרבה יותר טוב.
ובקרוב יגיעו לי עוד פוסטרים שהזמנתי ואז גם הקיר מעל המיטה לא יהיה כל כך גדול וריק.

ועכשיו אני יושבת פה ומסתכלת בספר שלי על טורונטו ומסתכלת במפה וחושבת מה אני אעשה מחר.
בטח אוציא מלא כסף...
כל מה שאני עושה פה זה להוציא מלא כסף. אה, ולשתות אלכוהול.
בינתיים.

וגם ביום שני אין לימודים כי זה לייבור דיי.
כאילו, מה זה אין לימודים. אני לא אמורה ללכת לבי"ס. אבל כנראה שמה שאעשה זה אשאר בבית ואקרא חומר של לימודים.


וסך הכל מגניב.
י